הצעת חוק העיצובים עברה בקריאה ראשונה

ביום 13 ביולי 2015 עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק העיצובים. החוק נועד להסדיר את זכויותיהם של מעצבים תעשייתיים, גרפיים, מעצבי מוצר ועוד, בעיצובים שייצרו ושנועדו לשכפול תעשייתי. הכנסת החליטה להעביר את הצעת חוק אל ועדת הכלכלה של הכנסת (ולא אל ועדת חוקה חוק ומשפט).

בהצעת החוק מספר חידושים לעומת הדין הקיים:

ראשית, שמה של הזכות המוגנת שונה מ"מדגם" ל"עיצוב". על פי דברי ההסבר להצעת החוק, הסיבה לשינוי השם היא שהמילה "עיצוב" מודרנית ומובנת יותר מהמילה "מדגם" שבה נעשה עד כה שימוש. גם באנגלית המילה המגדירה את הזכות המשפטית "Design" היא אותה מילה המגדירה את התחום המסחרי / מקצועי.

לטעמי האישי, היה מקום דווקא להמשיך בהפרדה הקיימת היום בין "מדגם" – הזכות המשפטית, לבין "עיצוב" – מה שעליו מגנים. כפי שלא כל המצאה (או אמצאה) היא "פטנט" וכפי שלא כל סלוגן או לוגו הם "סימן מסחר", כך צריך להיות גם לגבי עיצובים תעשייתיים.

הצעת החוק מגדירה מה הוא עיצוב, בצורה ברורה ומובנת יותר מאשר בחוק הקיים. על פי הצעת החוק, "עיצוב" הוא "מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר של המוצר או של חלק מהמוצר, לפי העניין, ובכלל זה מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים".

עיצוב יזכה להגנה משפטית, אם הוא חדש (כלומר – לא התפרסם לפני כן בישראל או בכל מקום אחר בעולם) ו"בעל אופי ייחודי" (כלומר שהרושם הכללי שהוא יוצר אצל הצופה בו, שונה מזה של כל עיצוב אחר שפורסם לפני כן). הדרישות הן דרישות מצטברות, בניגוד להוראות החוק שבתוקף כיום.

השינוי העיקרי בהצעת החוק לעומת הדין הקיים, הוא הכרה משפטית גם בעיצוב שלא נרשם, שתקנה הגנה מיידית וקצרה לעיצוב, ללא צורך בהגשת בקשה ולהוציא את הכספים הכרוכים ברישום רישמי של העיצוב. ההגנה תחול על העיצוב מהרגע בו יוצע למכירה או יוצג לציבור לראשונה. הגנה זו מתאימה בעיקר למוצרי ואביזרי אפנה, המיועדים להימכר על פני תקופה קצרה יחסית. כיום, בעל עיצוב שלא נרשם – כלל אינו מוגן על ידי דיני המדגמים / העיצובים וללא מוניטין רב במוצר המעוצב יוכל רק בנסיבות יוצאות דופן למנוע מאחרים מלהעתיק את המוצר. תקופת ההגנה של עיצוב לא רשום תעמוד על 3 שנים. תקופת ההגנה של עיצוב רשום, תעמוד על 25 שנים, בכפוף לחידוש תקופתי של הרישום. כיום ההגנה למדגם רשום היא ל-15 שנים לכל היותר.

עיצוב לא רשום יוגן בישראל רק אם הוצע למכירה או הופץ לציבור לראשונה באופן מסחרי בישראל. כלומר, בעל עיצוב לא רשום שהציע אותו למכירה לראשונה מחוץ לישראל, לא יזכה להגנת החוק החדש (גם כיום אנשים כאלה אינם זכאים להגנה). מובהר ונקבע בהצעת החוק כי הוראה זו עשויה להשתנות במקרה שישראל תצטרף לאמנה בינלאומית הנוגעת להגנה הדדית על עיצובים לא רשומים.

שינוי חשוב נוסף, הוא מתן "תקופת חסד" בת 12 חודשים, שבמהלכם יוכל בעל העיצוב להתחיל בשיווקו או בפרסומו של המוצר ועדיין לרשום את העיצוב. בתקופה זו, ייהנה העיצוב מהגנה של עיצוב לא רשום. על פי הדין החל כיום, פרסום בישראל (או פרסום בחו"ל שניתן לצפות בו בישראל באמצעות האינטרנט) לפני הגשת הבקשה לרישום מדגם, עשוי לפסול את הבקשה ולשלול מהעיצוב את ההגנה.

עוד חידוש הוא מעין "זכות מוסרית" של מעצב של עיצוב רשום, ששמו יופיע בתעודת הרישום של העיצוב. זאת גם אם המעצב אינו הבעלים של העיצוב (למשל אם הוא עובד של הבעלים, או העביר לבעלים את הזכויות בעיצוב בדרך אחרת). עם זאת, רישום השם לא יקנה שום זכות אחרת בעיצוב. בדברי ההסבר להצעת החוק מובהר כי אין חובה לציין את שמו של המעצב על גבי מוצרים הנושאים את העיצוב. זאת בניגוד לזכות המוסרית של יוצר יצירה המוגנת בזכות יוצרים.